ת"א 2983/04, מינהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' גז ציון ואח'
כב' השופטת: א' לושי-עבודי
09.06.2009
העובדות:
1. המקרקעין נשוא התביעה הינם בבעלות רשות הפיתוח ומוגדרים כ"מקרקעי ישראל" על-פי חוק-יסוד: מקרקעי ישראל. המקרקעין מנוהלים על-ידי התובע, מינהל מקרקעי ישראל מכוח חוק-היסוד וחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.
2. המקרקעין מהווים חלק מקרקעות שהמינהל השכיר לנתבע 3, מושב בית-עוזיאל , כאשר בין הצדדים נחתם חוזה השכירות המקובל במצבים אלה, הידוע בשם "חוזה משבצת דו-צדדי".
3. על-פי חוזה המשבצת מטרת השכירות הינה חקלאית ובנוסף לכך נאסר על המושב וחבריו לבנות בשטח המשבצת ללא אישור בכתב ומראש של המינהל.
4. הנתבעים 2-1, בני-הזוג ציון ורבקה גז הינם חברי המושב, כאשר חלקה הנמצאת בתחום המקרקעין וידועה כמשק מס' 8 הוקצתה לשימושם על-ידי המושב, וזאת במעמד של ברי-רשות.
5. בתביעתו טען המינהל כי בביקורים שנערכו במקרקעין על-ידי מפקחים מטעמו נמצא כי הנתבעים עושים שימוש חורג במקרקעין ללא היתר המינהל, קרי שימוש שאינו חקלאי, וכן כי הללו בנו במקרקעין או הסבו בהם מבנים ללא הסכמת המינהל, וזאת באמצעות השכרתם לנתבעת 4, חברת טוף מרום גולן (2000) בע"מ, אשר הקימה במקום מפעל לייצור, אחסנה ושיווק של אבני טוף.
ההכרעה:
1. אף אם נפלו פגמים אלו ואחרים בעדויות מטעם המינהל הרי שהנתבעים וטוף גולן לא העמידו כל גרסה עובדתית אלטרנטיבית מצידם הסותרת את הגרסה העובדתית הבסיסית המוסכמת שהובאה על-ידי המינהל. בנסיבות אלה, העמדת הדברים כאילו מדובר ב"ריק עובדתי", הנובע מכך שעדויות המינהל או חלקן אינן קבילות ומצד הנתבעים וטוף גולן לא הועמדה כל גרסה עובדתית, אינה אלא התפלפלות מיותרת שאין מאחוריה דבר וחצי דבר.
2. טענתם של הנתבעים כי הוראות החוזה אינן חלות עליהם אינה טענה ראויה ויש בה משום "החזקת המקל משני קצותיו", שכן ממה נפשך - אם הנתבעים אינם מחויבים לקיים את הוראות החוזה משום שאינם צד לו, מאין צומחת זכותם להשתמש בקרקע, ואילו אם הנתבעים מחויבים לקיים את הוראות החוזה - הרי שעליהם לקיים את כל הוראותיו, לרבות ההוראות הנוגעות לשימוש המותר במקרקעין.
3. שימוש במקרקעין לשם אחסנה ומיון של אבני טוף במסגרת תהליך תעשייתי-מסחרי שלם, שתחילתו בייצור אבני הטוף (באתר אחר), המשכו באחסנה ומיון של האבנים (במקרקעין) וסופו במכירתן והפצתן ללקוחות (מאתר האחסנה במקרקעין), אינו מהווה שימוש חקלאי במקרקעין, אלא מהווה שימוש תעשייתי-מסחרי לכל דבר ועניין.
4. העובדה כי אבני הטוף הן מוצר המשמש בסופו של עניין חקלאים כמצע גידול אינה הופכת את תהליך ייצורו של מוצר זה לשימוש חקלאי, ממש כשם שייצור מכונות חקלאיות כגון טרקטורים או ייצור יריעות ניילון לחממות או ייצור חומרי הדברה ודשנים לחקלאות וכיו"ב אינם מהווים שימוש חקלאי במקרקעין שבהם מתבצעים תהליכי הייצור של מוצרים אלה ודומיהם (לרבות אחסנתם ומיונם המהווים שלבים בלתי נפרדים מן התהליך התעשייתי השלם).
5. יש לדחות את טענות ההגנה של הנתבעים וטוף גולן ולקבל את התביעה במלואה.
6. טענה של חוסר סמכות עניינית היא טענה היורדת לשורשו של ההליך המשפטי ולפיכך ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון, מפנה בשנים האחרונות את מקומה למגמה הברורה שלא להיזקק עוד לטענות העדר סמכות עניינית הנטענות באיחור.
7. אף אם נניח לטובתם של הנתבעים כי מצבם העגום של רבים מן החקלאים חברי המושבים בארצנו הינו מן המפורסמות ובנסיבות אלה יש ממש בטענה לפיה יש למצוא לעניין זה פתרון כולל, הרי שאין הפתרון הראוי לבעיה קשה זו צריך לבוא מצידן של הרשות המבצעת ו/או הרשות המחוקקת ולא מצידו של בית-המשפט אשר תפקידו הראשון במעלה הינו לפסוק בסכסוך המובא בפניו במסגרת הדין.
8. ודאי שאין זה מתפקידה של הערכאה הדיונית הדנה בעניין ספציפי כלשהו ומבלי שמובאת בפניה התמונה המלאה וכלל השיקולים בעניין זה, אשר יש להניח כי קיימים בהם שיקולים לכאן ולכאן שביניהם יש לאזן כראוי.
9. ביהמ"ש מקבל את התביעה במלואה ומורה בזאת על: מתן צו מניעה קבוע להפסקת כל שימוש חורג ו/או שאינו חקלאי שנעשה במקרקעין ללא היתר המינהל בכתב. מתן צו המורה לנתבעים לפנות באופן מיידי מהמקרקעין ולהרוס את כל המבנים שהוקמו בהם שלא בהסכמת המינהל ו/או ללא היתר המינהל ולפנות מהם כל אדם וחפץ הנמצאים בהם ללא רשות המינהל, לרבות פינוי וסילוק ידה של טוף גולן מהמקרקעין.
כב' השופטת: א' לושי-עבודי
09.06.2009
העובדות:
1. המקרקעין נשוא התביעה הינם בבעלות רשות הפיתוח ומוגדרים כ"מקרקעי ישראל" על-פי חוק-יסוד: מקרקעי ישראל. המקרקעין מנוהלים על-ידי התובע, מינהל מקרקעי ישראל מכוח חוק-היסוד וחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.
2. המקרקעין מהווים חלק מקרקעות שהמינהל השכיר לנתבע 3, מושב בית-עוזיאל , כאשר בין הצדדים נחתם חוזה השכירות המקובל במצבים אלה, הידוע בשם "חוזה משבצת דו-צדדי".
3. על-פי חוזה המשבצת מטרת השכירות הינה חקלאית ובנוסף לכך נאסר על המושב וחבריו לבנות בשטח המשבצת ללא אישור בכתב ומראש של המינהל.
4. הנתבעים 2-1, בני-הזוג ציון ורבקה גז הינם חברי המושב, כאשר חלקה הנמצאת בתחום המקרקעין וידועה כמשק מס' 8 הוקצתה לשימושם על-ידי המושב, וזאת במעמד של ברי-רשות.
5. בתביעתו טען המינהל כי בביקורים שנערכו במקרקעין על-ידי מפקחים מטעמו נמצא כי הנתבעים עושים שימוש חורג במקרקעין ללא היתר המינהל, קרי שימוש שאינו חקלאי, וכן כי הללו בנו במקרקעין או הסבו בהם מבנים ללא הסכמת המינהל, וזאת באמצעות השכרתם לנתבעת 4, חברת טוף מרום גולן (2000) בע"מ, אשר הקימה במקום מפעל לייצור, אחסנה ושיווק של אבני טוף.
ההכרעה:
1. אף אם נפלו פגמים אלו ואחרים בעדויות מטעם המינהל הרי שהנתבעים וטוף גולן לא העמידו כל גרסה עובדתית אלטרנטיבית מצידם הסותרת את הגרסה העובדתית הבסיסית המוסכמת שהובאה על-ידי המינהל. בנסיבות אלה, העמדת הדברים כאילו מדובר ב"ריק עובדתי", הנובע מכך שעדויות המינהל או חלקן אינן קבילות ומצד הנתבעים וטוף גולן לא הועמדה כל גרסה עובדתית, אינה אלא התפלפלות מיותרת שאין מאחוריה דבר וחצי דבר.
2. טענתם של הנתבעים כי הוראות החוזה אינן חלות עליהם אינה טענה ראויה ויש בה משום "החזקת המקל משני קצותיו", שכן ממה נפשך - אם הנתבעים אינם מחויבים לקיים את הוראות החוזה משום שאינם צד לו, מאין צומחת זכותם להשתמש בקרקע, ואילו אם הנתבעים מחויבים לקיים את הוראות החוזה - הרי שעליהם לקיים את כל הוראותיו, לרבות ההוראות הנוגעות לשימוש המותר במקרקעין.
3. שימוש במקרקעין לשם אחסנה ומיון של אבני טוף במסגרת תהליך תעשייתי-מסחרי שלם, שתחילתו בייצור אבני הטוף (באתר אחר), המשכו באחסנה ומיון של האבנים (במקרקעין) וסופו במכירתן והפצתן ללקוחות (מאתר האחסנה במקרקעין), אינו מהווה שימוש חקלאי במקרקעין, אלא מהווה שימוש תעשייתי-מסחרי לכל דבר ועניין.
4. העובדה כי אבני הטוף הן מוצר המשמש בסופו של עניין חקלאים כמצע גידול אינה הופכת את תהליך ייצורו של מוצר זה לשימוש חקלאי, ממש כשם שייצור מכונות חקלאיות כגון טרקטורים או ייצור יריעות ניילון לחממות או ייצור חומרי הדברה ודשנים לחקלאות וכיו"ב אינם מהווים שימוש חקלאי במקרקעין שבהם מתבצעים תהליכי הייצור של מוצרים אלה ודומיהם (לרבות אחסנתם ומיונם המהווים שלבים בלתי נפרדים מן התהליך התעשייתי השלם).
5. יש לדחות את טענות ההגנה של הנתבעים וטוף גולן ולקבל את התביעה במלואה.
6. טענה של חוסר סמכות עניינית היא טענה היורדת לשורשו של ההליך המשפטי ולפיכך ניתן להעלותה בכל שלב של הדיון, מפנה בשנים האחרונות את מקומה למגמה הברורה שלא להיזקק עוד לטענות העדר סמכות עניינית הנטענות באיחור.
7. אף אם נניח לטובתם של הנתבעים כי מצבם העגום של רבים מן החקלאים חברי המושבים בארצנו הינו מן המפורסמות ובנסיבות אלה יש ממש בטענה לפיה יש למצוא לעניין זה פתרון כולל, הרי שאין הפתרון הראוי לבעיה קשה זו צריך לבוא מצידן של הרשות המבצעת ו/או הרשות המחוקקת ולא מצידו של בית-המשפט אשר תפקידו הראשון במעלה הינו לפסוק בסכסוך המובא בפניו במסגרת הדין.
8. ודאי שאין זה מתפקידה של הערכאה הדיונית הדנה בעניין ספציפי כלשהו ומבלי שמובאת בפניה התמונה המלאה וכלל השיקולים בעניין זה, אשר יש להניח כי קיימים בהם שיקולים לכאן ולכאן שביניהם יש לאזן כראוי.
9. ביהמ"ש מקבל את התביעה במלואה ומורה בזאת על: מתן צו מניעה קבוע להפסקת כל שימוש חורג ו/או שאינו חקלאי שנעשה במקרקעין ללא היתר המינהל בכתב. מתן צו המורה לנתבעים לפנות באופן מיידי מהמקרקעין ולהרוס את כל המבנים שהוקמו בהם שלא בהסכמת המינהל ו/או ללא היתר המינהל ולפנות מהם כל אדם וחפץ הנמצאים בהם ללא רשות המינהל, לרבות פינוי וסילוק ידה של טוף גולן מהמקרקעין.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
